fbpx

לסיפור אישי יש את הכח להעביר אנשים מאפתיה לאמפתיה. ומאמפתיה - לפעולה.

ג'ון קפצי

בימי נעוריי בקסמי הילדות

חשבתי שאמשיך לגדול יחד עם הטכנולוגיה.

עם ציוד הקלטה ביתי, תוכנות ליצירת מוזיקה אלקטרונית, פוטשופ 7, פלאש של מקרומדיה ועוד עשרות תוכנות,
הקמתי בגיל 14 את הסטודיו הראשון שלי בתוך החדר. את שנות נעוריי העברתי מול המסך ביצירת סרטוני אנימציה,
בניית אתרי מעריצים לכוכבי פופ ורוק, ניהול פורומים ותחרויות עיצוב.

וכמובן, משחקים. משחקי מלחמה.

עם הזהות המתגבשת של דור ה-Y ידעתי לאיזה כיוון אנתב את חיי ומהי הסביבה הטבעית שלי. היו לי חלומות על
מיזמים שונים ופלטפורמות שאני אפתח. חשבתי שאמשיך לגדול יחד עם הטכנולוגיה כי רק אצלה ראיתי את הבמה
הכי נוחה בה אני יכול לממש את הפוטנציאל שלי ולהשפיע על העולם. אבל המחשבות והחלומות נאלצו להמתין.

מי שחלם

הקרב על התו האחרון של הניגון האחרון.

השנה היא 2005, היום הוא ה-27 ליולי. זה התאריך בו התגייסתי לחטיבת גבעתי. מעתה,
מסכי המחשב יתחלפו במסכי אבק וחול של מדבריות קציעות. מסעות, אימונים, מטווחים,
לילות ללא שינה – עולם התוכן שלי משתנה מהקצה אל הקצה.

באותו מחזור בגיוס לחטיבת השריון, עוזב נער צעיר את מצפה הילה שבגליל ובא להיות חייל בצה”ל.
זהו גלעד שליט. חולפת שנה  והוא נחטף בידי חמאס. מאותו יום החטיפה ועד סוף השירות, שנתיים
רצופות, “לא ראיתי קו”. שנתיים של פעילות מבצעית יזומה בתוך עזה ובלי סוף מארבים ומבצעים.

חודשים ספורים לפני השחרור, במרץ 2008, אני וחבריי מכינים את עצמנו למבצע שימשך ארבעה ימים
ושמו “חורף חם”. לתאר אותו בתמצות יהיה בערך כמו לתאר את אותם משחקי מלחמה שגדלתי עליהם;
רימונים, התקלויות, כדורים שורקים מעל הראש. צלילי הירי והאש לא חדלו מלהתנגן. זהו היה קרב על
התו האחרון של הניגון האחרון בין ה-M4 לקלצ’ניקוב. ואותה מנגינת קרב צורמת הביאה עמה גם מגינת לב.
שמונה לוחמים נפצעו. שניים נהרגו. רק אז, אחרי המבצע, הבנתי סופית שהרצף הטבעי עליו נעתי נקטע. ובגדול.

אמונה

הסטטוס הוא סטטוס של מחפש. גם אם לא ידעתי מה, אבל חיפשתי.

אחרי הצבא חזרתי לבית, לאוכל של אמא ואל החדר המוכר והאהוב. אני זוכר שקניתי לעצמי מחשב חדש,
אולי בנסיון להתחיל שוב, לנסות להניע, להמשיך מהמקום בו עצרתי. אבל לא יכולתי. השירות הצבאי השאיר
לי סלע ענק וכבד על הלב.

מה שעשיתי היה לקחת תיק עם אוכל וכסף ויצאתי לטייל בארץ, בצפון ובדרום בשבילים המסומנים. השלמתי
עם כך שכרגע הסטטוס שאני נמצא בו הוא סטטוס של מחפש. גם אם לא ידעתי את מה, אבל חיפשתי.
חיפשתי איזה משהו שיוכל להזיז את הסלע הענק.

בחלוף הזמן עת כבר הייתי בתוך שגרה של עבודה-חברים, קיבלתי טלפון מחבר מהצבא.
הוא הציע שניסע יחד אל אוקראינה, לעיר אומן, שם נמצא רבי נחמן. כשהגעתי לשם מצאתי
אמונה פשוטה וחזרתי בתשובה.

כיום

אני רוצה להשפיע ולממש את הפוטנציאל.

היום, החלטתי להמשיך את הרצף הטבעי שלי. כי דבר אחד תמיד רציתי – להשפיע.
על העולם, על הקהילה, על המשפחה. על עצמי.

בגיל 27 התחלתי ללמוד ולהתמקצע. בהתחלה למדתי שנתיים בבית הספר לעיצוב של פרוג ופתחתי סטודיו למיתוג ובנית אתרים ברמת גן. העולם העסקי סקרן אותי והרגשתי חייב ללמוד אותו עוד ועוד. רכשתי קורסים בעלות עשרות אלפי ש”ח מטובי השיווק בארץ ובחו”ל, קראתי ספרים, השתתפתי בכנסים ובמיטאפים והכי חשוב – מצאתי. מצאתי את מה שהיה מונח אצלי כל הזמן – את הרצון להשפיע.

ובמקום העסקי הזה, בנישה הזאת של פרסונל ברנדינג, בו לוקחים עסק שיכול לעזור ולתת פתרונות – ומפיחים בו חיים ואישיות – במקום הזה אני רוצה להיות. כי במקום הזה, כדי להשפיע צריך לממש את הפוטנציאל. וכדי לממש את הפוטנציאל צריך להשפיע.

דבר איתי

מטרתי היא להפוך עסק למותג מוביל ולהביא ליצירת לידים איכותיים ומעמדי מכירה קלים לסגירה.

בימי נעוריי בקסמי הילדות

חשבתי שאמשיך לגדול יחד עם הטכנולוגיה.

עם ציוד הקלטה ביתי, תוכנות ליצירת מוזיקה אלקטרונית, פוטשופ 7, פלאש של מקרומדיה ועוד עשרות תוכנות, הקמתי בגיל 14 את הסטודיו הראשון שלי בתוך החדר. את שנות נעוריי העברתי מול המסך ביצירת סרטוני אנימציה, בניית אתרי מעריצים לכוכבי פופ ורוק, ניהול פורומים ותחרויות עיצוב.

וכמובן, משחקים. משחקי מלחמה.

עם הזהות המתגבשת של דור ה-Y ידעתי לאיזה כיוון אנתב את חיי ומהי הסביבה הטבעית שלי. היו לי חלומות על מיזמים שונים ופלטפורמות שאני אפתח. חשבתי שאמשיך לגדול יחד עם הטכנולוגיה כי רק אצלה ראיתי את הבמה הכי נוחה בה אני יכול לממש את הפוטנציאל שלי ולהשפיע על העולם. אבל המחשבות והחלומות נאלצו להמתין.

מי שחלם

הקרב על התו האחרון של הניגון האחרון.

השנה היא 2005, היום הוא ה-27 ליולי. זה התאריך בו התגייסתי לחטיבת גבעתי. מעתה, מסכי המחשב יתחלפו במסכי אבק וחול של מדבריות קציעות. מסעות, אימונים, מטווחים, לילות ללא שינה – עולם התוכן שלי משתנה מהקצה אל הקצה.

באותו מחזור בגיוס לחטיבת השריון, עוזב נער צעיר את מצפה הילה שבגליל ובא להיות חייל בצה”ל. זהו גלעד שליט. חולפת שנה והוא נחטף בידי חמאס. מאותו יום החטיפה ועד סוף השירות, שנתיים רצופות, “לא ראיתי קו”. שנתיים של פעילות מבצעית יזומה בתוך עזה ובלי סוף מארבים ומבצעים.

חודשים ספורים לפני השחרור, במרץ 2008, אני וחבריי מכינים את עצמנו למבצע שימשך ארבעה ימים ושמו “חורף חם”. לתאר אותו בתמצות יהיה בערך כמו לתאר את אותם משחקי מלחמה שגדלתי עליהם; רימונים, התקלויות, כדורים שורקים מעל הראש. צלילי הירי והאש לא חדלו מלהתנגן. זהו היה קרב על התו האחרון של הניגון האחרון בין ה-M4 לקלצ’ניקוב. ואותה מנגינת קרב צורמת הביאה עמה גם מגינת לב. שמונה לוחמים נפצעו. שניים נהרגו. רק אז, אחרי המבצע, הבנתי סופית שהרצף הטבעי עליו נעתי נקטע. ובגדול.

אמונה

הסטטוס הוא סטטוס של מחפש. גם אם לא ידעתי מה, אבל חיפשתי.

אחרי הצבא חזרתי לבית, לאוכל של אמא ואל החדר המוכר והאהוב. אני זוכר שקניתי לעצמי מחשב חדש, אולי בנסיון להתחיל שוב, לנסות להניע, להמשיך מהמקום בו עצרתי. אבל לא יכולתי. השירות הצבאי השאיר לי סלע ענק וכבד על הלב.

מה שעשיתי היה לקחת תיק עם אוכל וכסף ויצאתי לטייל בארץ, בצפון ובדרום בשבילים המסומנים. השלמתי עם כך שכרגע הסטטוס שאני נמצא בו הוא סטטוס של מחפש. גם אם לא ידעתי את מה, אבל חיפשתי. חיפשתי איזה משהו שיוכל להזיז את הסלע הענק.

בחלוף הזמן עת כבר הייתי בתוך שגרה של עבודה-חברים, קיבלתי טלפון מחבר מהצבא. הוא הציע שניסע יחד אל אוקראינה, לעיר אומן, שם נמצא רבי נחמן. כשהגעתי לשם מצאתי אמונה פשוטה וחזרתי בתשובה.

כיום

אני רוצה להשפיע ולממש את הפוטנציאל.

היום, החלטתי להמשיך את הרצף הטבעי שלי. כי דבר אחד תמיד רציתי – להשפיע. על העולם, על הקהילה, על המשפחה. על עצמי.

בגיל 27 התחלתי ללמוד ולהתמקצע. בהתחלה למדתי שנתיים בבית הספר לעיצוב של פרוג ופתחתי סטודיו למיתוג ובנית אתרים ברמת גן. העולם העסקי סקרן אותי והרגשתי חייב ללמוד אותו עוד ועוד. רכשתי קורסים בעלות עשרות אלפי ש”ח מטובי השיווק בארץ ובחו”ל, קראתי ספרים, השתתפתי בכנסים ובמיטאפים והכי חשוב – מצאתי. מצאתי את מה שהיה מונח אצלי כל הזמן – את הרצון להשפיע.

ובמקום העסקי הזה, בנישה הזאת של פרסונל ברנדינג, בו לוקחים עסק שיכול לעזור ולתת פתרונות – ומפיחים בו חיים ואישיות – במקום הזה אני רוצה להיות. כי במקום הזה, כדי להשפיע צריך לממש את הפוטנציאל. וכדי לממש את הפוטנציאל צריך להשפיע.

דבר איתי

מטרתי היא להפוך עסק למותג מוביל ולהביא ליצירת לידים איכותיים ומעמדי מכירה קלים לסגירה.

תוכן איכותי מהעולם העסקי של מותג ומיתוג אצלך בתיבה. מועיל לכל בעל עסק, יזם ועצמאי. הרשם עכשיו.

תודה על פנייתך.

אשיב תשובה למייל שציינת בטופס בהקדם האפשרי. גיא.